לירי הרצוג, נערה בת 18 עם שיתוק מוחין ומגבלה מוטורית, גולשת כבר כמה שנים במסגרת שיתוף הפעולה המתמשך בין סניף איל"ן אשדוד-אשקלון לבין "גל גלים" - בית ספר לגלישה נגישה.
לירי גדלה במשפחה שמחוברת מאוד לים: אביה גולש, אחותה גולשת גלים, סבה היה ימאי, וגם סבתה, דודיה ובני דודיה מחוברים לעולמות הים והגלישה. עבורה, הים היה חלק מהחיים כבר מגיל צעיר. "ישנן מספר סיבות שספורט גלישת הגלים קרוב לליבי", היא מספרת. "התוודעתי לתחום הימי מאז לימודי שחייה מגיל 11 חודשים ועד גיל 11 במרכז בועות באשדוד". בהמשך למדה גם חינוך ימי, שיט וחתירה בקיאק.
לצד האהבה הגדולה לים, לירי מתארת גם את הקושי שחוותה בפעילויות ימיות מסוימות. "למרות אהבתי הגדולה לים, היה לי קושי בהתמודדות עם החתירה - בשל המוגבלות איתה אני מתמודדת", היא משתפת. "דרך עמותת איל"ן חיפשתי מענה לפעילות גופנית שמתאימה לי. כך הגעתי להכיר את עדי קלנג ואת מיזם בית הספר לגלישה נגישה - גל גלים".
החיבור לגלישה הנגישה קיבל משמעות מיוחדת גם על רקע בית הספר. לירי לא תמיד יכלה להשתלב בשיעורי הספורט הרגילים, אבל על הגלשן מצאה מרחב שבו היא יכולה לקחת חלק, להתנסות, ליהנות ולהרגיש חופש וביטחון.
לאורך השנים השתתפה לירי בפעילות הגלישה הנגישה יחד עם צוות "גל גלים" ועם סניף איל"ן אשדוד-אשקלון, בהובלת טל בן דוד ועדה מזוז. הפעילות מאפשרת לילדים, בני נוער ובוגרים עם מוגבלות פיזית לקחת חלק בגלישה בים, בליווי מקצועי, מותאם ונגיש.
השנה קיבלה הדרך האישית של לירי בים ביטוי מיוחד גם בבית הספר: במסגרת הבגרות בחינוך גופני היא בחרה לעסוק בגלישה נגישה, בספורט מותאם ובמשמעות של פעילות גופנית שמאפשרת לאנשים עם מוגבלות לקחת חלק, להתנסות ולהתפתח.
בעבודה התייחסה לירי גם לחוויית הגלישה שלה במסגרת הפעילות. "בחרתי בעדי לאחר שזכיתי לגלוש בהדרכתו מספר פעמים", היא כותבת. "כצעירה עם מגבלה פיזית, נהניתי מכל רגע איתו ועם המתנדבים שאיתו בים".
עדי קלנג, מייסד "גל גלים", מתאר את הגלישה הנגישה כחיבור בין ים, אנשים ותחושת חופש. "אני אדם של ים ואנשים", הוא אומר. "אני פועל כדי לאפשר לכל אדם - עם או בלי מוגבלות - להרגיש חופשי בים ולהאמין בעצמו".
לדבריו, "גלישה היא הרבה מעבר לספורט - היא יכולה לשנות ביטחון עצמי, לשבור פחדים ולתת כוח אמיתי לאנשים". והוא מוסיף: "הים הוא מקום מיוחד, כי בתוך המים כולם שווים. על הגלשן הרבה פעמים המוגבלות נשארת בצד, ויש רגע של חופש אמיתי, הצלחה ושחרור".
בסיכום העבודה כתבה לירי על המשמעות האישית של הגלישה עבורה: "עבורי הגלישה הנגישה, והאפשרות לחוות פעילות גופנית מתונה ומותאמת, באווירה פתוחה בין גלי הים, מקנה תחושה של חופש, הנאה ושחרור ממתח יומיומי - והזדמנות להפעלת הגוף מעבר למגבלה".
לאחרונה הגיעה לירי שוב לפעילות גלישה ועדכנה שקיבלה ציון 100 בבגרות. לצד הגלישה, לירי עוסקת גם בציור ומנהלת עמוד אינסטגרם פעיל לעבודותיה, ובימים הקרובים היא צפויה להתחיל שירות לאומי - עוד צעד בדרך של עצמאות, עשייה והשתלבות בקהילה.
גם בבית, העשייה הקהילתית היא חלק מהדרך. אביה של לירי פעיל בקהילה באשדוד למען אנשים עם מוגבלות, מוביל את קהילת אמ"י - אשדודים מיוחדים, ופועל גם בהנהגת ההורים הבית ספרית ובמרכז למשפחה באשדוד.
