במשך עשורים רבים, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (התשכ"ב-1962) השתית את הטיפול באנשים עם קשיי תפקוד על "המודל הרפואי" הפטרנליסטי, הרואה באדם עם נכות כמישהו שיש לטפל בו ולקרבו עד כמה שניתן לאיזושהי "נורמה". כאשר אדם, לרוב בשל מוגבלות שכלית, נפשית או מפאת זקנה, נתפס כמי שאינו יכול לדאוג לענייניו, הפתרון המשפטי המקובל היה מינוי אפוטרופוס. משמעותו של מינוי זה בפועל היא שלילת הכשרות המשפטית של האדם, והעברת השליטה על חייו, גופו ורכושו לגורם חיצוני (לרוב מדובר בבן משפחה וב-15% מהמקרים ממנה המדינה גורם חיצוני – תאגיד אפוטרופסות). פרקטיקה זו הובילה לא פעם ל"מוות אזרחי" של האדם, להדרתו מקבלת החלטות על חייו, השליטה עליהם, ולפגיעה קשה באוטונומיה ובכבודו.
השינוי התפיסתי החל לצמוח במקביל להתפתחות "המודל החברתי", הגורס כי המוגבלות אינה טמונה באדם אלא בחסמים שמציבה הסביבה – במבנה החברתי והפיזי המונע מהאדם את ההזדמנויות להשתתפות שוויונית בקהילה, תעסוקה, השכלה, הורות ובחיים החברתיים בכלל. על אף שבישראל חוקק בשנת 1998 חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, עדיין היה חוק זה חלקי ועסק בעיקר בנגישות פיזית ואיסור אפלייה. בעקבות אשרור האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות (CRPD) על ידי ישראל ב-2012 שמדגישה את זכותם המוחלטת של אנשים עם מוגבלות לכשרות משפטית שווה, תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בשנת 2016 (תיקון 18). התיקון לחוק מטרתו לצמצם את מוסד האפוטרופסות, כך שמינוי אפוטרופוס צריך להיות מוצא אחרון והחריג לכלל. כעת מורה החוק כי יש להגן על האדם רק בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו. תיקון אחד היה שינוי המונח "חסוי" ל"אדם שמונה לו אפוטרופוס", המעיד על שינוי תפיסתי, והחובה לשמוע את רצונו של האדם גם כאשר מדובר במינוי אפוטרופוס. תיקון נוסף היה הכנסת חלופות לאפוטרופסות אשר פחות פוגעות באוטונומיה של האדם, ובהן ייפוי כח מתמשך ותמיכה בקבלת החלטות.
בשונה מאפוטרופוסות, שם האפוטרופוס מקבל החלטות במקום האדם (על פי מה שהוא תופס כ"טובתו"), תומך ההחלטות פועל כדי להנגיש לאדם מידע, לסייע לו בהבנת ההשלכות של האפשרויות שונות, ולעזור לו לבטא את החלטותיו העצמאיות מול צדדים שלישיים. התומך לעולם אינו מקבל החלטות במקום האדם ואינו כופה עליו דבר בניגוד לרצונו. ההחלטה הסופית היא של האדם עצמו.
מודל התמיכה בקבלת החלטות מיישם הלכה למעשה את עיקרון הסנגור העצמי של קהילת האנשים עם מוגבלות – "שום דבר עלינו בלעדינו". הוא מבטיח כי אנשים עם מוגבלות ימשיכו לנהל את חייהם בכבוד, תוך שמירה על אוטונומיה, פלורליזם, איכות חיים ואפילו על זכותם הבסיסית לטעות וללמוד מכך. מעבר זה מהווה מהפכה של ממש מזווית של זכויות אדם, המאפשרת לאנשים להישאר ה"במאים" של סיפור חייהם.
על אף שהתיקון לחוק עבר לפני כעשר שנים, עדיין ראתה המדינה כי אין צמצום משמעותי במספר המינויים וכי ההיכרות עם החלופה של תמיכה בקבלת החלטות אינה מספקת. האם זה נובע מחוסר היכרות עם התיקון לחוק? האם זה נובע מחשש לפגיעה וניצול של אנשים המוגדרים בחוק כ"חסרי ישע"?
המדינה השקיעה בקידום התיקון לחוק, יצרה קורסי הכשרה מקצועיים לתומכים בקבלת החלטות, ועדיין המינויים היו דלים ובפועל גם אם נראתה מגמה של ירידה במינויים לאפוטרופסות, רובה היתה כתוצאה משימוש בחלופה של ייפוי כוח מתמשך – אחת החלופות שהוכנסו בתיקון ומתאימות למי שבעת ייפוי הכוח כשיר לקבל החלטות כך שכאשר יאבד מכשרותו הוא מגדיר מי יהיה מיופה הכוח מטעמו וכך מתייתר הצורך במינוי אפוטרופוס. חלופה זו מתאימה בעיקר למקרים של זקנה, כאשר נערכו מבעוד מועד בתכנון נכון וערכו את מסמך ייפוי הכוח המתמשך מראש.
אם כך, כיצד ניתן לקדם את החלופה של תמיכה בקבלת החלטות במקרים בהם ישנו או נשקל מינוי של אפוטרופוס?
בשנת 2025 יצא האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לפיילוט של תאגידים לתמיכה בקבלת החלטות – אם השוק של תומכים מקצועיים לא מצליח לקדם את עצמו, לתאגיד ישנו כוח ביכולתו לקדם את התחום באופן מקצועי, בשינוי מדיניות ולהשפיע על התפיסות בחברה.
שירות מבית איל"ן
מרכז שיקום וספורט איל"ן חיפה הרים את הכפפה והתחיל להפעיל את השירות במסגרת הפיילוט כתאגיד לתמיכה בקבלת החלטות, מתוך תפיסה של אחריות חברתית והגשמת חזון איל"ן הלכה למעשה. כתאגיד, הבנו כי ראשית יש לנו את האחריות להפיץ את המידע אודות התיקון לחוק לחברי איל"ן במסגרות השונות והתחלנו בקיום מפגשים למקבלי השירות ולצוותים במרכזי היום והדיור שלנו. במקביל אנו עורכים מפגשים לקהל הרחב, לבני משפחה ולאנשי מקצוע, כדי להביא את הבשורה וגם להפיג מעט מהחששות. לתמיכה באמצעות תאגיד יש יתרונות רבים – מתוך מאגר של תומכים מקצועיים אנו מצוותים את התומך המתאים ביותר לאדם (גם מקצועית וגם בינאישית), מקבל ההחלטות והתומך בוחרים ומאשרים את הציוות בינהם, בנוסף לפונים לקבלת שירות זה אנו מציעים את המעטפת הארגונית המקצועית המסייעת ונותנת מענה הן לאדם מקבל ההחלטות והן לתומך המקצועי. אם קיים קושי או חשש – אנחנו כאן! מעטפת שלמה שנותנת מגוון רחב של מענים וסיוע.
רוצים לשמוע עוד?
שירות התמיכה בקבלת החלטות ניתן בפריסה ארצית מקומית.
מוזמנים לפנות אלינו, למרכז שיקום וספורט איל"ן חיפה, בטלפון 04-8722404
או בדוא"ל
