לפני עשרות שנים עמד יצחק כבדיאל בצד מגרש הטניס במרכז הספורט ספיבק וצפה בילדה עם מוגבלות שניסתה להגשים חלום - להחזיר כדור. פעם אחר פעם הגיש לה המאמן את הכדור, והיא המשיכה לנסות. אחרי עשרות ניסיונות הצליחה להגיע אליו ולחבוט בו.

"ברגע הזה הבנתי שאני חייב להיות חלק מהעשייה הזאת", סיפר כבדיאל בהתרגשות כשקיבל את אות יקיר איל"ן לשנת 2026.

במהלך האסיפה הכללית של איל"ן לשנת 2026 הוענק לכבדיאל אות "יקיר איל"ן", כהוקרה על למעלה מ־30 שנות התנדבות, חברות פעילה בהנהלה ובוועדות ותרומה משמעותית ומתמשכת למרכז הספורט ספיבק ולקהילת איל"ן.

סיפור חייו של כבדיאל שזור בסיפורה של המדינה. הוא עלה לישראל באוניית מעפילים, ובהמשך מילא שורה של תפקידים משמעותיים בשירות הציבורי, בהם מנכ"ל סניף רמת גן של המוסד לביטוח לאומי עד שנת 2002. לאחר פרישתו המשיך את דרכו הציבורית והקדיש את זמנו ומרצו להתנדבות באיל"ן, שם הוא משמש כבר למעלה משני עשורים כחבר הנהלה, חבר ועדת הכספים וחבר ועדת ההנחות במרכז הספורט ספיבק. 

לאורך השנים הפך יצחק לדמות מרכזית ומוערכת במרכז. חבריו לעשייה מתארים אותו כאדם שמביא עמו ניסיון חיים עשיר, אחריות ציבורית ובעיקר הרבה חמלה. הוא מלווה את עבודת השירות הסוציאלי, מסייע בקבלת החלטות בנושאי הנחות וזכאויות ותמיד מקפיד לראות את האדם שמאחורי המסמכים והנתונים.

כשעלה לבמה לקבל את אות יקיר איל"ן, בחר כבדיאל להפנות את הזרקור דווקא לעובדים ולמתנדבים.

"האות הזה לא מגיע לי", אמר. "הוא מגיע לכל העובדים והמתנדבים של איל"ן, ובעיקר במרכז הספורט ספיבק, שבו אני מתנדב כבר כמעט יובל שנים".

בדבריו חזר לתקופה שבה נחשף לראשונה לפעילות המרכז במסגרת תפקידו בביטוח הלאומי. באותם ימים סייע המוסד לביטוח לאומי, באמצעות הקרן לפיתוח שירותים לנכים, בהקמת פרויקטים שונים במרכז הספורט.

"כשנחשפתי לעבודה הנפלאה שנעשית במרכז, הבנתי שזה הרבה יותר ממתקן ספורט", סיפר. "עבור רבים מהאנשים זה היה הבית השני שלהם. מקום שנותן משמעות, קהילה ותחושת שייכות".

"אין ספק שהשירות שאיל"ן נותנת לאנשים הוא אחד הדברים הנפלאים ביותר", אמר. "זו עבודת קודש יומיומית, סיזיפית, קשה ולא פשוטה, אבל כל כך חשובה".