מוגבלות פיזית, כשמה, מגבילה לא פעם את היכולות לבצע פעולות כאלו ואחרות הקשורות בתפקוד היומיומי. למרבה השמחה, פיתוחים טכנולוגים עשויים, לעתים, לאפשר לבצע פעולות שונות לצד המוגבלות, ולפתוח אופקים חדשים של עשייה.
אבל איך מתאימים את המענה לצורך אישי אמיתי? זו בדיוק השאלה שעומדת במרכז שיתוף פעולה חדש וראשון מסוגו בין עמותת איל"ן לבין הפקולטה לעיצוב ב-HIT, המכון הטכנולוגי חולון, במסגרת קורס Fixperts לעיצוב תעשייתי.
במסגרת הקורס, סטודנטים וסטודנטיות בשנה ג' לעיצוב תעשייתי פוגשים אנשים עם מוגבלויות פיזיות, כדי לפתח עבורם פתרונות מותאמים אישית לצרכים מהחיים עצמם. לא מדובר בפיתוח מוצר גנרי המיועד לכולם, אלא ביצירת אביזר ייעודי, "תפור" למידותיו ולצרכיו של אדם אחד.
"הרעיון הוא לחבר בין עולם העיצוב לבין אנשים שיש להם צורך ספציפי שעיצוב יכול לתת לו מענה", מסבירה נגה הררי, מורה לאמנות בבית חנה של איל"ן המרכזת את שיתוף הפעולה. "הסטודנטים לומדים להקשיב, להבין את האדם שמולם ואת אורח החיים שלו, ורק אז מתחילים לחשוב על פתרון".
משבעה סיפורים - לשני פרויקטים
שיתוף הפעולה נולד בעקבות קשר שנוצר בין הנהלת איל"ן לבין הפקולטה לעיצוב ב-HIT. לאחר גיבוש הרעיון, ריכזה הררי שבעה "בריפים" של מקבלי ומקבלות שירות בבית חנה, שכללו פירוט של צרכים שונים שיכולים לקבל מענה באמצעות עיצוב מותאם.
מבין שבעת הסיפורים בחרו הסטודנטים להתמקד בשתי משתתפות: אנה בטיר ועדי וולנרמן. שני צוותים של סטודנטיות החלו לעבוד עם אנה ועדי בחודש מרץ. עם החזרה לפעילות הפרונטלית באפריל, החלו מפגשים שבועיים בבית חנה, שבמהלכם למדו הסטודנטיות להכיר לעומק את המשתתפות, את שגרת חייהן ואת האתגרים שאיתם הן מתמודדות.
התיק שיאפשר לאנה יותר עצמאות
אנה בטיר, בת 38, אחת מהמשתתפות בפרויקט, לוקחת חלק בפעילויות בבית חנה מאז שנת 2009. אנה מתניידת בעזרת הליכון, ובמרחקים ארוכים משתמשת גם בכיסא גלגלים. במשך שנים היא חיפשה פתרון שיאפשר לה לשאת חפצים אישיים בצורה נוחה ועצמאית, אבל לא מצאה מוצר שענה במדויק על צרכיה. "הסטודנטיות בונות לי תיק להליכון", אנה מספרת. "המטרה היא שיהיה לי יותר קל ונגיש להוציא את הדברים שלי לבד, בלי להזדקק לעזרה של אדם נוסף".
לדבריה, אמנם קיימים מוצרים דומים בשוק, אבל אף אחד לא התאים בדיוק לצרכים שלה. "חיפשתי הרבה פעמים בחנויות ולא מצאתי משהו שנוח לי באמת. כאן בונים משהו שמתאים לי אישית".
הסטודנטיות המובילות את הפרויקט הן שירה לינב ויולי הורביץ, שנפגשות עם אנה מדי שבוע כדי לבחון רעיונות חדשים, לבצע התאמות ולדייק את המוצר. "בהתחלה למדנו מאנה מה חשוב שיהיה בתיק", מספרת שירה, סטודנטית לעיצוב תעשייתי ב-HIT. "התחלנו להכין סקיצות שונות, לבדוק איך נכון לחבר את התיק להליכון ואיך יהיה לה נוח להשתמש בו גם כשהיא יושבת".
לדבריה, אחד האתגרים המרכזיים הוא פיתוח המוצר תוך כדי תנועה. "כל פעם אנחנו חושבות שמצאנו פתרון, ואז כשאנחנו מגיעות לאנה אנחנו מגלות דברים חדשים שצריך לשפר. זה תהליך שמלמד אותנו להיות קשובות ולחשוב מחדש".
יחד עם חברת קהילת איל"ן ועדי וולנרמן, מפתחות הסטודנטיות ידית מותאמת לכיסא ולתוספים שלה עליו, המאפשרת לעדי להזיז את רגליות כיסא הגלגלים באופן עצמאי במשיכת יד - צורך שהיא עצמה העלתה. הפתרון מעניק לה עצמאות וחופש רבים יותר והיא מרוצה ממנו מאוד.
ללמוד מהחיים האמיתיים
מעבר לתרומה לחברי קהילת איל"ן, הפרויקט מעניק לסטודנטים חוויית למידה משמעותית: "מאוד מעניין לפתח מוצר עבור אדם מסוים עם צרכים ספציפיים", אומרת שירה. "את לומדת כמה גדול הפער בין מה שאת חושבת שנוח לבין מה שנוח באמת. זה מלמד אותנו להקשיב, להתבונן ולדייק".
היא מוסיפה שהמפגש האישי הוא חלק משמעותי מהחוויה: "אני נהנית לעבוד עם אנה. היא מצחיקה, מקסימה וכיף להיות בחברתה. מעבר ללמידה המקצועית, יש סיפוק גדול בידיעה שאת עושה משהו שיכול להשפיע לטובה על החיים של אדם אמיתי".
פתרונות קטנים, השפעה גדולה
בסוף הסמסטר יושלמו שני המוצרים שפותחו עבור אנה ועדי. הפרויקטים יתועדו בווידאו ויועלו לאתר הבינלאומי של Fixperts שבו מוצגים מאות פתרונות דומים שנוצרו על ידי סטודנטים לעיצוב ברחבי העולם.
החשיפה הבינלאומית תאפשר לאנשים נוספים להשתמש ברעיונות ולהתאים אותם לצרכים שלהם. מעבר לפיתוח המוצרים, הקשר האנושי שנוצר הוא משמעותי כשלעצמו, מספרת נגה הררי מבית חנה: "נוצרו כאן קשרים אנושיים אמיתיים. הסטודנטיות ואנה ועדי כבר נפגשות באופן עצמאי. נוצרו ביניהן קשרים יפים ומשמעותיים, וזה בעיניי לא פחות חשוב מהפתרון העיצובי עצמו".
