מה קורה כשאנשים המתמודדים עם מוגבלות פיזית עולים על במה ומספרים את הסיפור שלהם? בקבוצת תיאטרון הפלייבק של עמותת איל"ן, התשובה היא הרבה יותר ממשחק. זהו מרחב של הקשבה, יצירה, שחרור וחיבור אנושי עמוק.
הקבוצה נקראת "איל"ן הוד השרון" ופועלת בבית עמיחי בעיר זו השנה הרביעית, בשיתוף פעולה עם חני דוק, במאית ומנחת סדנאות פלייבק. הקבוצה נפגשת אחת לשבוע ולומדת את יסודות התיאטרון: עבודה עם סיפורי חיים, אימפרוביזציה (אלתור), קול, תנועה ומשחק. המשתתפים משתפים בסיפוריהם האישיים, והקבוצה משקפת אותם חזרה דרך סצנות מאולתרות על הבמה בזמן אמת.
"נוצרה כאן קבוצה שהיא כבר משפחה", מספרת חני דוק, שמנחה את הקבוצה מזה כשנתיים וחצי. "אנחנו מכירים לעומק את הסיפורים של כל אחד, מעבדים אותם יחד ומשקפים אותם בחזרה. יש כאן אנשים מדהימים ומרגשים שאני לומדת מהם בכל יום מחדש".
"להוציא את השחקנית שבי"
שיא בכר (52), נשואה ואם לשתי בנות, עובדת במוקד "כל יכול" כבר יותר מעשור ומתמודדת מעל 30 שנה עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית. למרות האתגרים הלא פשוטים, היא בוחרת להסתכל על החיים דרך משקפיים של אופטימיות.
"למדתי לחיות עם המחלה והיא איתי", היא מספרת. "בזכותה אני גם מרצה ומשתפת ב'טלנובלה השמחה' שלי. נולדתי לאם שחלתה בפוליו ולאב עיוור – אז כנראה שתמיד היה לי סיפור לספר".
לפני כשנתיים הציעו לה חברים להגיע למפגש אחד של הקבוצה, ומאז היא שם. "אני מוציאה שם את השחקנית שבי ופוגשת קבוצה מקסימה. המסר שלי הוא שאפשר – גם כשקשה. אני חיה את היום, מלקטת אורות קטנים, ויש הרבה מהם".
"הפלייבק נותן לי כנפיים"
פני אדם, תושבת הרצליה, קלינאית תקשורת ומרצה בעמותת "נגישות ישראל", מתמודדת עם מוגבלות פיזית בעקבות מחלת הפוליו בה חלתה בילדותה, ומתניידת בכיסא גלגלים.
"המוגבלות שלי היא חלק מחיי מגיל עשרה חודשים", היא אומרת. "לא הכרתי משהו אחר, וממה שיש – אני משתדלת להוציא את המיטב".
את תיאטרון הפלייבק הכירה דרך חבר שידע על אהבתה לבמה. "הפלייבק נותן לי כנפיים", היא מספרת בהתרגשות. "הוא מאפשר לי לעוף, לצאת מתוכי ולהיות כל מה שארצה. לשתף רגשות, להזדהות עם אחרים, לצחוק, לבכות ובעיקר להרגיש המון אהבה". המסר שלה ברור: "השמיים הם לא הגבול. הגבול הוא רק בנקודה שאני קובעת".
הרבה מעבר למשחק
בקבוצת הפלייבק של איל"ן לומדים טכניקות משח וחווים קהילה. זה מקום שאליו אפשר להביא את עצמך כפי שאתה, להקשיב לאחר, להעז ולהתנסות ללא שיפוט. "פלייבק הוא לא רק לשחקנים", אומר אחד המשתתפים. "הוא מתאים לכל מי שרוצה לנסות ולהוציא מעצמו דברים חדשים. זו ממש תרפיה דרך משחק".
דרך הסיפורים, האלתורים והמפגשים השבועיים, הקבוצה הופכת למרחב שבו המשתתפים עולים לבמה ומגלים בתוכם כוחות שמלווים אותם גם ביומיום.
