הימים האחרונים מציבים את החברה הישראלית כולה בפני אתגרים מורכבים - ביטחוניים, חברתיים ואנושיים. אך בתוך המציאות הזו, יש מי שנמצאים בעמדת פגיעות גבוהה במיוחד: אנשים עם מוגבלויות, שעבורם עצם הדרישה להגיע למרחב מוגן או לשהות בו הופכת לעיתים למשימה בלתי אפשרית.
בחודש האחרון, מאז פרוץ הלחימה, עמותת איל"ן פועלת באופן אינטנסיבי כדי לתת מענה מיידי לאנשים עם מוגבלויות ברחבי הארץ. כבר בימים הראשונים נפתח קו חם הפועל לאורך כל השבוע ומספק מענה לפניות בנושאי חירום, זכויות וסיוע פרטני.
העמותה מסייעת בפניות לרשויות לצורך הצבת פתרונות מיגון למשפחות ללא מרחב מוגן נגיש, מקיימת ביקורי בית לאנשים המתקשים לצאת מהבית, ומפעילה פתרונות לינה ומענים מותאמים במרכזי איל״ן - עבור ילדים ובוגרים הזקוקים לסביבה ממוגנת ותומכת. במקביל, מופעלות תוכניות פעילות מקוונות, מרכז למיצוי זכויות וליווי אישי לאנשים הזקוקים לכך, מתוך הבנה שהמענה הנדרש הוא גם פיזי, אך גם חברתי ונפשי.
מה נדרש כעת - ומה בהמשך
הניסיון המצטבר מהשבועות האחרונים מחדד כי הבעיה אינה רק נקודתית, אלא מערכתית. גם כאשר קיימים פתרונות, הם אינם מגיעים בזמן, אינם מותאמים דיים, ולעיתים מחייבים את האדם לעזוב את סביבתו המוכרת - צעד שפוגע קשות בעצמאות וביכולת התפקוד של אנשים עם מוגבלות.
לאור זאת, נדרש שינוי עומק בכמה מישורים מרכזיים:
הקמת גורם מתכלל ברמה הלאומית שיחבר בין משרדי הממשלה, הרשויות והגורמים השונים.
הסדרת מתווה להפעלת “תומך קהילתי” שייצור קשר יזום עם אנשים עם מוגבלות ויוודא מענה בפועל.
הסרת חסמים רגולטוריים והחרגות שיאפשרו פתרונות מיגון בסביבת החיים של האדם.
קיצור והאצה של תהליכים לקבלת סיוע ומתן מענה בזמן אמת.
הרחבת המענים הנגישים ברשויות, כולל התאמות מורכבות (מיטות, שירותים, רחצה וכד’).
חיזוק שיתוף הפעולה עם ארגוני החברה האזרחית ומתן מימון למענים מיידיים.
הקמת מסגרות מתואמות גם לשגרה כגון ועדה בין־משרדית שתסדיר את הנושא לטווח ארוך.
לצערנו, המציאות הנוכחית אינה מקרה חריג ומצבי חירום יחזרו גם בעתיד. לכן, לצד המענה המיידי, יש לפעול כבר עכשיו לבניית מערך קבוע, מתוקצב ומתואם, שיבטיח כי גם בשעת חירום – אף אדם לא יישאר מאחור.
פרופ' אלון דומניס, יו״ר עמותת איל״ן, התראיין בנושא ב"כאן", מוזמנים לצפות.
