התוכן העיקרי

הסיפור של הודיה

בליל בדיקת חמץ בשנת תשנ"א ( מרץ 1991 ) אמי החליטה ( אולי בעקבות הלחץ במלחמת המפרץ ) ששהיתי מספיק בבטנה למרות שבסך הכול הייתי בת שם 27 שבועות. כתוצאה מהחלטה זו נולדתי בבית החולים "תל- השומר" תינוקת ענקית 930 גרם!!! לאחר כשבוע של דיאטה כבר הייתי 760 גרם .לאחר שהות של כשבועיים בפגייה הישנה חנכתי את הפגייה החדשה של בית החולים "תל השומר" . ביוני 1991 נזרקתי מהפגייה עקב משקל יתר 2.2 ק"ג. לאחר כתשעה חודשים הוריי שמו לב כי משהו בהתפתחות שלי לקוי ומאז התחלתי את המסע הארוך והמתיש אך הכדאי והיפה להשתלב בחברה הרגילה והבריאה למרות היותי ילדה המוגדרת c.p בשתי הרגליים. תמיד הייתי במסגרות הרגילות גנון , טרום חובה , חובה, בית – ספר יסודי והיום באולפנא ולא נתתי למגבלה הפיזית להבדיל אותי מייתר חבריי וחברותיי בכיתה . תמיד השתדלתי לבצע ולהשתתף בכל הפעילויות טיולים שיעוריי חינוך גופני, מסיבות וכו' וזאת הודות לצוות החינוכי וכן לבנות השירות הלאומי שהיו לצידי. באולפנא כבר אני משתדלת להסתדר כמה שיותר בכוחות עצמי. אם שמתם לב לא הזכרתי את כל מה שילד c.p עובר מהלידה ועד אין סוף- פיזיוטרפיות וכמובן הניתוחים והשיפוצים שעלינו לעבור כך שבתקווה שככל שנתבגר נוכל להיות כמה שיותר עצמאים ונשתלב כמה שיותר בחברה הבריאה ולהוות דוגמא לכך שמגבלה פיזית היא בסך הכל פיזית ולא יותר.

לאתר של הודיה